Daf 60b
וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — מִטַּמֵּא לָהּ, שֶׁאֵין רְאוּיָה לְכֹהֵן גָּדוֹל — אֵין מִטַּמֵּא לָהּ. שָׁאנֵי הָתָם, דְּרַבִּי רַחֲמָנָא ''קְרוֹבָה''.
אִי הָכִי, מוּכַּת עֵץ נָמֵי! [רַבִּי] ''קְרוֹבָה'' — אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. וּמָה רָאִיתָ? הָא — אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֶׂה, הָא — לָא אִתְעֲבִיד בַּהּ מַעֲשֵׂה.
וְרַבִּי יוֹסֵי, מִדְּשַׁבְקֵיהּ לְבַר זוּגֵיהּ, מִכְּלָל דִּבְמוּכַּת עֵץ כְּרַבִּי מֵאִיר סְבִירָא לֵיהּ, מְנָא לֵיהּ — מִ''לֹּא הָיְתָה לְאִישׁ''.
Rachi (non traduit)
מדשבקיה לבר זוגיה. דגבי מוכת עץ לא פליג אלא ר' שמעון לחודיה ושבקיה ר' יוסי דהוה בר זוגיה בארוסה מכלל דבמוכת עץ כר' מאיר סבירא ליה לר' יוסי דמטמא לה:
מלא היתה. דדריש ליה לר' מאיר מי שהוייתה על ידי איש:
וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ! חַד מִ''לֹּא הָיְתָה'', וְחַד מִ''לְּאִישׁ''.
Rachi (non traduit)
והא אפקיה. ר' יוסי להוציא את הארוסה:
חד מלא היתה. להוציא את הארוסה:
מלאיש. למישרי מוכת עץ שאין מקולקלת על ידי איש:
''אֵלָיו'' — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת. וְהָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: ''בְּתוּלָה'' — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע! טַעְמָא דִּידֵיהּ נָמֵי הָתָם מֵהָכָא, דְּדָרֵישׁ הָכִי מִדְּ''אֵלָיו'' — לְרַבּוֹת הַבּוֹגֶרֶת, מִכְלָל דִּ''בְתוּלָה'' — בְּתוּלָה שְׁלֵימָה מַשְׁמַע.
Rachi (non traduit)
והא אמר ר' שמעון. לעיל בתולה שלימה משמע מדאיצטריך בתוליה למישרי בוגרת לכ''ג:
Tossefoth (non traduit)
והא אמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע. תימה דלעיל פריך למה לי לרבות הבוגרת והא אמר רבי מאיר בתולה אפילו מקצת בתולים [משמע] משמע דאי הוה סבר בתולה שלימה לא הוה קשה לן מידי והשתא פריך איפכא ואומר ר''י דהכא פריך הכי והאמר רבי שמעון בתולה שלימה משמע ולהכי מכשיר התם בכהן גדול בוגרת ואם כן למה לי הכא אליו לרבות בוגרת נילף בתולה בתולה מהתם ומשני טעמא דידיה נמי מהכא ואם תאמר מאחר דמרבינן הכא בוגרת למה לי יו''ד דבתוליה לעיל להכשיר בוגרת נילף מהכא ואמר ר''י דצריך למכתב התם בתוליה ביו''ד משום דבענין אחר לא אפשר למכתב יתור של בי''ת דבבתוליה למדרש מיניה עד שיהו כל בתוליה קיימין למעוטי שלא כדרכה ומוכת עץ כדפרישית לעיל:
תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד — כְּשֵׁירָה לַכְּהוּנָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם'', וַהֲרֵי פִּנְחָס עִמָּהֶם.
Rachi (non traduit)
כשרה לכהונה. לא מחזקינן לה כזונה:
וְרַבָּנַן? לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת. אִי הָכִי, בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד נָמֵי?
Rachi (non traduit)
אי הכי אפילו בת ג' שנים נמי. ליתכשר לרבי שמעון ובלבד שלא תהא נבעלת דהא קרא אנבעלה הוא דקא קפיד ליה וקאמר כל שאין נבעלת החיו לכם:
כִּדְרַב הוּנָא. דְּרַב הוּנָא רָמֵי, כְּתִיב: ''כָּל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ'', הָא אֵינָהּ יוֹדַעַת — קַיֵּימוּ, מִכְּלָל דְּהַטַּף, בֵּין יָדְעוּ בֵּין לֹא יָדְעוּ — קַיֵּימוּ. וּכְתִיב: ''וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם'', הָא יָדְעִי — הֲרוֹגוּ!
Rachi (non traduit)
כדרב הונא. לא מצית אמרת דבת ג' שנים לימא קרא החיו:
דרב הונא רמי. אשה משמע גדולה וקאמר קרא יודעת הרוגו ושאינה יודעת החיו מכלל דטף לא שנא הכי ולא שנא הכי החיו וכתיב וכל הטף וגו':
Tossefoth (non traduit)
הא אינה יודעת יקיימוה. לא היה צריך למידק הכי אלא הא טף אפי' יודעת יקיימו כו' אלא שרוצה להקשות משניהם דכל אשה יודעת משמע דאינה יודעת קיימו וטף נמי אפילו יודעת קיימו ובאידך קרא דטף אשר לא ידעו משמע הא ידעו או גדולה ואפי' לא ידעה הרוגו:
הֱוֵי אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Rachi (non traduit)
הוי אומר. מדקשו קראי אהדדי על כרחך יודעת דקרא ואשר לא ידעו לאו ידיעה ממש קאמר דאם כן לא מיתרצא דוקיא דקרא אלא בראויה ליבעל הכתוב מדבר דכל אשה הראויה לידע הרוגו והשתא משמע אשה אפילו טף בת ג' דראויה לידע ולא תידוק הא טף בין ידעי בין לא ידעי החיו דהא בראויה קא מישתעי קרא אלא החיו לכם דקאמר רחמנא בפחותה מבת שלש קאמר:
בראויה ליבעל. אע''פ שלא נבעלה:
Tossefoth (non traduit)
בראויה ליבעל הכתוב מדבר. ויודעת איש היינו ראויה לדעת איש והא דכתיב אשה דמשמע דוקא גדולה היינו משום דליקשו קראי ומתוך כך מוקמינן דבראויה ליבעל הכתוב מדבר דאי לא כתיב אשה אלא סתם וכל יודעת איש הוה אמינא דהאי קרא נמי בטף איירי ובטף יודעת הרוגו ושאינה יודעת יקיימו אבל גדולה אפילו אין יודעת הרוגו:
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''וְכָל אִשָּׁה יוֹדַעַת אִישׁ'' — בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא נִבְעֲלָה מַמָּשׁ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ''וְכָל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר'', הֱוֵי אוֹמֵר: בִּרְאוּיָה לִיבָּעֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Rachi (non traduit)
כשהוא אומר וכל הטף אשר לא ידעו החיו. הא אשה אע''פ שלא ידעה הרוגו הוי בראויה ליבעל קמשתעי קרא:
מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב הוּנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ. כָּל שֶׁפָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁהִיא רְאוּיָה לִיבָּעֵל, כֹּל שֶׁאֵין פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיבָּעֵל. אָמַר רַב נַחְמָן: סִימָן לַעֲבֵירָה — הִדְרוֹקָן.
Rachi (non traduit)
פניה מוריקות. נס היה:
הדרוקן. פניהן של עוברי עבירה מוריקין:
Tossefoth (non traduit)
סימן לעבירה הדרוקן. ע''י העבירה בא הדרוקן כדאמרינן בבמה מדליקין (שבת דף לג.) והדרוקן לאו היינו ירקון כדאמר בהרואה (ברכות דף סב:) אבל קצת יש להדרוקן ירוקת פנים כדאמר דכל שפניה מוריקות:
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר, אַתָּה אוֹמֵר: ''וַיִּמְצְאוּ מִיּוֹשְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאוֹת נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר'', מְנָא יָדְעִי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: הוֹשִׁיבוּם עַל פִּי חָבִית שֶׁל יַיִן, בְּעוּלָה — רֵיחָהּ נוֹדֵף, בְּתוּלָה — אֵין רֵיחָהּ נוֹדֵף.
Rachi (non traduit)
מאנשי יבש גלעד. בימי פלגש בגבעה שנהרגו כל אנשי יבש גלעד לפי שלא באו להלחם בשבט בנימין כשאר אחים והחיו כל שלא נבעלה ונתנום לנותרים משבט בנימין לנשים:
וּנְעַבְּרִינְהוּ לִפְנֵי צִיץ? אֲמַר רַב כָּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן: ''לְרָצוֹן לָהֶם'' כְּתִיב, לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת. אִי הָכִי בְּמִדְיָן נָמֵי? אָמַר רַב אָשֵׁי: ''לָהֶם'' כְּתִיב, לָהֶם — לְרָצוֹן וְלֹא לְפוּרְעָנוּת, וּלְגוֹיִם — אֲפִילּוּ לְפוּרְעָנוּת.
אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא לְרַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לָךְ, אוֹ מִכְּלָלָא שְׁמִיעַ לָךְ?
Rachi (non traduit)
בפירוש שמיע לך. מיניה דרבי יהושע בן לוי:
או מכללא. דשמעת מיניה מילתא דדייקת מיניה דסבירא ליה כר' שמעון:
מַאי כְּלָלָא? דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עִיר אַחַת הָיְתָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁקָּרָא עָלֶיהָ עַרְעָר, וְשִׁגֵּר רַבִּי אֶת רַבִּי רוֹמָנוּס וּבְדָקָהּ, וּמָצָא בָּהּ בַּת גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְהִכְשִׁירָהּ רַבִּי לַכְּהוּנָּה. אֲמַר לֵיהּ: בְּפֵירוּשׁ שְׁמִיעַ לִי.
Rachi (non traduit)
מאי כללא. מאיזה כלל היה לו לומר:
ערער. לפסול משפחת העיר:
רומנוס. גרסינן:
והכשירה. הניחה תחת בעלה כהן:
וְאִי מִכְּלָלָא מַאי? דִּלְמָא שָׁאנֵי הָתָם: הוֹאִיל וְאִנְּסִיב — אִנְּסִיב. דְּהָא רַב וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: בּוֹגֶרֶת וּמוּכַּת עֵץ לֹא יִשָּׂא, וְאִם נָשָׂא — נָשׂוּי.
Rachi (non traduit)
ואי מכללא מאי. ואי מהאי כללא שמיע ליה לר' יעקב מאי אית ליה לרבי זירא לאותביה דקא בעי מיניה בפירוש שמיע לך או מכללא:
הָכִי הַשְׁתָּא?! בִּשְׁלָמָא הָתָם: סוֹפָהּ לִהְיוֹת בּוֹגֶרֶת תַּחְתָּיו, סוֹפָהּ לִהְיוֹת בְּעוּלָה תַּחְתָּיו. הָכָא, סוֹפָהּ לִהְיוֹת זוֹנָה תַּחְתָּיו?!
Rachi (non traduit)
הכא סופה להיות זונה תחתיו. בתמיה. אי סבירא ליה דפסול משום זנות סבירא ליה ואם כן לא שנא לכתחלה ולא שנא דיעבד אסירא:

רַב סָפְרָא מַתְנֵי לַהּ מִכְּלָלָא וְקַשְׁיָא לֵיהּ, וּמְשַׁנֵּי (לֵיהּ) הָכִי.
Rachi (non traduit)
וקשיא ליה. כדאקשי דלמא התם הואיל ואינסיב אינסיב:
ומשני הכי. כדשנינן בשלמא התם סופה להיות בעולה תחתיו כו':
הָהוּא כָּהֲנָא דְּאִנְּסִיב גִּיּוֹרֶת פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַאי הַאי? אֲמַר לֵיהּ, דְּאָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי. אֲמַר לֵיהּ: זִיל אַפֵּיק, וְאִי לָא — מַפֵּיקְנָא לָךְ רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי מֵאוּנָּךְ.
Rachi (non traduit)
מפיקנא לך ר' יעקב מאונך. כלומר משמתינן לך ותפיק על כרחך:
תַּנְיָא, וְכֵן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source